רק חיי החברה שלי לא נפגעו בתקופת מבחנים. הם פשוט עברו לאוניברסיטה. במקום לקשקש על בירה עם חברים, קשקשנו על אוכל מקופסה בהפסקת צהריים. במקום לעשות עיניים בפאב, עשיתי עיניים מעל ספר בספרייה. במקום לצאת למסע שופינג עם חברה בקניון, יצאנו למסע שופינג מטורף באקדמון.
עכשיו שוב מצאתי את עצמי בתקופת מבחנים, התשיעית במספר. לאחר שמונה תקופות מבחנים בתור סטודנטית תמימה לתואר ראשון בהנדסה ובמהלך תקופת המבחנים הראשונה בתואר השני, בתור סטודנטית קצת פחות תמימה להנדסה, אני בהחלט יכולה להסתכל אחורה ולהצביע על הטעויות שעשיתי במהלכן. ועשיתי לא מעט טעויות:
1. אין אוכל – לא אוכלים. בתור סטודנטית מעולם לא לקחתי קופסאות אוכל מאמא. ככה זה כשאמא לא מבשלת. בשנה הראשונה למדתי לבשל ובדרך כלל התפריט כלל פסטה רכה מידי ברוטב עגבניות ושניצל שרוף. כישורי הבישול שלי השתפרו כשבחור שיצאתי איתו לימד אותי להכין אורז. מאוחר יותר הבישול הפך לתרפיה שלי, חוץ מאשר בתקופת מבחנים. במבחנים הייתי הופכת לעצלנית. אכלתי שתי פרוסות לחם עם גבינה בבוקר, שתי פרוסות לחם עם גבינה בצהריים ו-נכון- שתי פרוסות לחם עם גבינה בערב וכדי לגוון הוספתי ביצה קשה. תוך כדי נשנשתי שוקולד בשביל הויטמינים. וכל זה אם בכלל הייתי מרשה לעצמי לקחת הפסקה לאכול או לקנות שוקולד. כך הפכתי לסטודנטית הראשונה בעולם שירדה 6 קילו בכל תקופת מבחנים ועלתה אותם מיד לאחריה.
שוקולד שוקולד שוקולד
2. ללמוד לבד וללמוד ביחד. תמיד העדפתי ללמוד לבד. היו לי את השעות שלי ואת קצב ההתקדמות שלי. כשלמדתי עם אנשים אחרים תמיד הייתה לי אחת משתי התחושות: שהם מתקדמים מהר מדי כשאני עדיין לא מבינה את החומר, או להפך- שאני מתקדמת מהר והשאר עוד תקועים אי שם מאחור ותוקעים אותי. לכן הרבה פעמים העדפתי ללמוד לבד, מה שאוטומטית גרם לי לתחושות ניתוק חברתית ובדידות. עד שמצאתי את הפתרון- לשבת עם אנשים אחרים כאשר כל אחד לומד את שלו, אבל עדיין יש חברה. הפתרון הזה הכריח אותי גם לקחת הפסקות לאכול ולהתאוורר יחד עם מי שלמד איתי.
3. שעות לימוד ארוכות מדי. מעולם לא הייתי מלומדי הלילה. להפך, אני הכי חדה בשעות הבוקר-צהריים. הבעיה הכי גדולה שלי הייתה שהכרחתי את עצמי ללמוד כמעט 13 שעות ביום, מתשע בבוקר ועד השעה בה נסגרה הספריה- עשר בלילה. חוץ מלהוסיף עוד לחץ, שום דבר טוב לא יצא מכמות שעות הלימוד המטורפות שלי. לא הייתי נותנת למח מנוחה והייתי מוסיפה עוד לחץ למדורה. מה שמוביל אותי לסעיף הבא:
4. חרם על חדר הכושר. בהתחשב בכמות השעות בהן ישבתי על התחת וחרשתי, הפסקתי לעשות ספורט בתקופת מבחנים. התוצאה הייתה ירידה בכושר הריכוז וגם כאבי גב מרוב ישיבה. הדבר היחיד שלא הושפע מחוסר הפעילות הגופנית שכפיתי על עצמי הוא המשקל שלי, ואת זה אני מייחסת לסעיף הראשון.
מתוך דף הפייסבוק Urban Street Art
5. לחץ לחץ לחץ. כפועל יוצא מכך שאני אדם לחוץ, במבחנים הייתי מלחיצה את עצמי עוד יותר בעזרת התפיסה שאם אני אכשל יגיע סוף העולם. בשנה השלישית של התואר כל אלה הביאו אותי למיגרנות בלתי נגמרות וחוסר יכולת להתרכז.
אז שיהיה לכולנו בהצלחה, ותזכרו לא להגזים. אם נכשלים במבחן תמיד יש מבחן חוזר, אם נכשלים בקורס אפשר לחזור עליו ובמקרה הכי גרוע מאריכים את התואר בשנה. או שהולכים לעבוד במשטרה, שמעתי שיש שם חוסר בכח אדם.
//לינור סקוטלסקי
