3,4 ולעבודה!
אחרי מעצור כתיבה במבצע "צוק איתן", אני מתחיל לחזור לכושר!
לפני מספר חודשים החלטתי שאני צריך להתחיל לעשות ספורט' ולשחק כדורגל באקסבוקס לצערי לא ממש נחשב. בדיוק באותו הזמן נפתח חדר כושר חדש בחולון ויאללה' הזדמנות להתחיל.
נעליים. אוזניות וקדימה לתת עבודה. שוורצנגר אני לא הולך להיות, בינתיים מנסה להתמיד על פעמיים בשבוע ובלי להיכנע לתירוצים עלובים כמו "יורד גשם אפשר לוותר", "לך יש פרטנר קבוע אז לך הכי קל", "הגעתי מאוחר הביתה, פעם אחרת".
TRX NO TNX
המנוי כולל חוגים, אחד המבוקשים הינו חוג TRX ( המכשיר ששיגע את העולם… הספורט של כל הסלבים…) הייתי להוט לנסות את הדבר הזה שכולם מדברים עליו.
מגיע לחוג, אני גבר היחיד, כולם עומדים (עומדות) ליד הרצועות, מדריכה קשוחה, ומתחילים לתת עבודה… כבר בתרגיל הראשון אני מריץ לי בראש "מה חשבתי לעצמי שהלכתי לחוג הזה?!?" מתברר שאין את החוג למתחילים, אלא ישר למתקדמים וכמובן אני אחד שלא מוותר בקלות אז מצאתי את עצמי סובל במשך שעה שלמה עם כל התרגילי התלייה בכל הזויות שיש.
שמח ומעולף שהשיעור הסתיים, אך בזה לא נגמר הסיפור. שבוע שלם גוף שבור וכואב, כל ירידה במדרגות כמו זקן, לאט לאט. אחרי השבתה של שבוע החלטתי שלTRX אני לא חוזר.
התאוששות, מתחיל לחזור לעניינים, שם נעליים, מתחיל בהליכון חצי שעה, תוך כדי צופה "במירוץ למיליון" ואחרי זה עושה סבב מכשירים ומשקולות. כל מדריך שעובר לידך זורק לך כל מיני הערות "אתה לא עושה טוב, תוריד משקל", "קדימה קדימה לתת, להתחיל לנפח"
אני מגיע לאזור של המשקולות, נעמד מול המראה עם משקולות של 7.5 קילו בכל צד, לידי "מפלצות", כל אחד מחזיק טון וחצי בכל יד ואני לידם נראה כמו דובי גל במלך הסלים. הכי מצחיק שהם עושים סטים ואז מלטפים את היד, את החזה לראות אם השריר גדל ובסוף כל אימון הם שותים בקבוק גדול של חלבון – והם נראים כמו תינוק מגודל עם שרירים ששותה בקבוק חלב.
BBBBYE BYE
העניין שכל עניין הספורט ללא תזונה לא שווה! לא שאני עושה דיאטה, אבל בכל זאת פחות עוגות, חטיפים, בצקים והמבורגר בשעות מאוחרות. אני מתחיל להתעסק עם כל עניין התזונה, ישר אני נזכר בתקופות שלא היינו דופקים חשבון. איפה הימים בתור חייל הייתי מקמבן טוסט בכל שעה ובכל מקום עם גוש גבינה צהובה 1,000 אחוזי שומן. הייתי דופק לאפות בתחנה המרכזית בירושלים בשעה 07:00.
היום הגוף בנוי אחרת, אתה עובר ליד מאפייה ומריח אתה כבר משמין. אז עכשיו אני מתחיל להוריד מינונים, הרי על האוכל של אמא וכל הפינוקים מסביב אי אפשר באמת לוותר. מה שנקרא "מינון".
אז כן בטוח יהיו כל הזמן מכשולים, תירוצים וקשקושים, הדרך הטובה להתמודד עם זה פשוט! JUST DO IT
// אלון קירשנר
