ללכת לישון מוקדם יותר. או לקבל את העובדה שאני חיית לילה ולא להילחם בזה, אם אפשר. להיות מחוברת יותר לצרכים שלי. אנרגיות זה צורך. צריך לדעת מאיפה להשיג אותן אבל הן לא עובדות טוב במצבורים. צריך לדעת להוציא אותן. ובעיקר במה להשקיע אותן. ההשקעה הנכונה תביא תשואות חיוביות ופירות טעימים בדמות אנרגיה ומכוח האנרציה יביאו עוד ועוד.
לשתות יותר מים, להרעיל את עצמי פחות. לאכול יותר בריא, קצת יותר מסודר. להשקיע בעצמי, בבישול, בפינוק, בתחושת הסיפוק כשיצא טעים. גם אם לא טעים. לחזור לעשות ספורט. זו עוד דרך להוציא את האנרגיות בצורה חיובית שגורמת להרגיש טוב. ובאופן קבוע כדי לא לאבד את זה. כי אולי זאת דווקא שגרה שתעשה טוב.
להקשיב למוזיקה. חדשה וישנה. לזוז עם הקצב שלה. שלי. לכוון את המטרונום הפנימי שלי לקצב נינוח יותר שמתאים לי. ולזוז איתו. קדימה ואחורה לכל הצדדים. למצוא מי שהקצב שלי מתאים לו. לא להיות כל הזמן במרדף להתאים את הקצב שלי לאחרים. לדעת להיות גמישה. כשצריך. להנמיך את הווליום בחוץ להגביר את הווליום מבפנים.
להיות אמיתית עם עצמי. ועם אחרים. לא לפחד להגיד את מה שאני באמת חושבת לעצמי על עצמי. להיות שלמה גם אם שיניתי את דעתי על עצמי. לא לפחד להודות בטעות. לפעמים טעות בדרך רק מאריכה אותה קצת ולא צריך לחזור אחורה אלא להמשיך עם זרם העיקוף. להנות מהנוף. זה החלק הכי טוב במסע. אבל לנסות גם לחדד את היעד, לפעמים כשיש יעד יותר קל להנות מהדרך.
לא לפחד להגיד לא. לא לפחד להגיד מה אני באמת רוצה. אולי זה בטעות גם יתאים לעוד אנשים. לא להתייסר על כל דבר. לקחת אחריות אבל לא אחריות של אנשים אחרים או על אנשים אחרים. לתת עצה ולא לכפות את דעתי. לא לזרוק אחריות ולהטיל אשמה. זה לא ענף הספורט שאני מתכוונת אליו. להיות חזקה מספיק לשאת את האחריות שלי על עצמי ועל האושר שלי.
לקחת החלטות. פשוט להחליט. להחליט פשוט. כשעומדת בחירה לפני לבחור במשהו. הזמן שניתן להתנסות ולשנות דעה יותר משמעותי מהזמן שמבוזבז על לקיחת ההחלטה. להחליט שהשנה תהיה טובה בגללי. בזכותי. לא בגלל גורמים חיצוניים. אבל לא לבטל את משמעות הגורמים החיצוניים בחיי. יש להם משמעות. יש להם השפעה. צריך להכיר בזה.
להכיל בלי לשפוט, לקבל בלי לזלזל. לא לבטל. לא את מי שמולי לא את עצמי. לא לקחת כל כך ללב. לא את מי שאומר לא את מה שאומרים. לא הכל נכון ומה שנכון לא בהכרח נכון לי. להציג את עצמי כמו שאני. האופטימית, החייכנית, החיובית. לזכור שזה לא מחייב ל100% מהזמן. לאפשר לעצמי להיות קצת פחות. ולהעריך את הזמנים שאני יותר. לא להשתנות בכוח אבל לתת לשינוי את המקום שלו. אם הוא צריך מקום.
להוריד את רף הציניות ולחדד את הסרקזם שיהיה ברור שהוא שם. לתקשר יותר בעל פה, הרבה יותר פנים מול פנים. להשתמש פחות במקלדות ומכשירים. להתבטא פחות באותיות וסמלים. לא להיות זמינה 24-7. לא לפחד שתמיד אפסיד משהו. ואם אפסיד זה גם בסדר. לדעת מה לשמור לעצמי ומה לחלוק ועם מי. לא להרגיש מנוצלת ולעשות דברים מכל הלב. לדעת לנצל הזדמנויות אבל לדעת גם מתי לוותר עליהן.
לנשום עמוק. לדעת שאני יכולה. למצוא מה אני רוצה. להיות יותר סבלנית. להקשיב לעצמי. לחייך ולצחוק.
// שירה פריגת
