את יודעת כמה כל דבר הכי קטן חשוב לך כאילו היה עולם ומלואו, מביטה אל המראה ולא יכולה לראות את החצ'קון הקטן שצץ לו שם במצח, או את השערה הזאת שקופצת לך בגלל החשמל הסטטי שבאוויר. השורש הזה שרק לפני חודש צבעת כבר צמח ואת פשוט לא מסוגלת להסתכל על עצמך ככה. את חייבת שהכל יהיה מושלם, כל דבר במקום שלו. שהכל יהיה נקי ועשוי בצורה הכי טובה שיש, שבתכלס, החדר שלך, שנראה כאילו היה אחרי סופה, הוא הראי המושלם למה שהולך אצלך בפנים, בעולם הפנימי שלך.
מתוך art pics
הכל בבלאגן אחד גדול, שום דבר לא סגור על עצמו. את ממש רוצה שהדברים יהיו מסודרים וידועים מראש, שהתקופה שאת עוברת עכשיו זאת לא התקופה שתהיי בה כל חייך. את רוצה להאמין שהכל עוד יסתדר, שתשיגי את השאיפות שלך. את תביני שגם אם לא הכל מונח במקום שלו זה בסדר, אין באמת צורך בזה. הטבעת לא חייבת להיות מונחת לך על היד בצורה ישרה, הנעל ההפוכה שם בצד? שתישאר ככה. אלוהים לא יכעס עלייך, את לא באמת מפנה לו גב, זאת סך הכל נעל!
את מתבוננת על החלון בשעת לילה מאוחרת, רואה את הירח מבצבץ לו מבין התריסים, הוא עגול ויפייפה. הקיעורים והחורים שבו לא מפריעים לך, הוא מושלם מבחינתך. הוא מצליח להאיר לך את הדרך, זאת שהרגשת שאת נאבדת בה. ואז את הולכת לישון עם חיוך קטן על הפנים, בזכות הירח הזה. את מחפשת את הדברים הקטנים שיתנו לך מעט כוח, הרי מחר יהיה יום חדש ותצטרכי לקום בבוקר למרות העייפות.
מתוך art pics
תצטרכי לחייך לכולם ולהתנהג כאילו הכל בסדר, גם אם זה לא באמת כך. אם לרגע אחד הפרצוף שלך יביע מעט עצב, אנשים יתחילו לשאול שאלות, ואת לא באמת רוצה בזה. הרי מה רע לך בחיים? זאת סך הכל תקופה. זה לא עניין של אף אחד מה קורה אצלך בפנים וזכותך לבחור איך להתמודד עם הדברים. את לא חייבת לשתף, את יכולה להחליט שאת רוצה לעכל לבד את מה שמתרחש סביבך.
מצד אחד את יודעת שאנשים רוצים להיות שם בשבילך, רוצים להקשיב לך, רוצים שתשתפי. אך מצד שני עד שאת כבר מחליטה לשתף את מרגישה שאת מתבכיינת, כי למה זה אמור לעניין אותם בכלל? להם יש את הבעיות שלהם. אז הם יקשיבו, יתנו לך איזה טיפ או שניים, אבל אחר כך בטח יחשבו לעצמם מה נפלת עליהם עם כל סיפור חייך ואת סתם תתעצבני שהוצאת את מה שישב עלייך.
אז את בוחרת כל פעם מחדש להקיא את הכל על הדף, כי זה מה שעושה לך הכי טוב. את מרגישה שאת מתנקה, מוציאה את כל מה שהיית צריכה. מה גם שעל הדף אף אחד לא אומר לך האם את מתנהגת בסדר או לא. הדף סך הכל אוכל את כל מה שאת מאכילה אותו: אם זה שקרים, שטויות, מחשבות או כל דבר אחר שרק עולה על רוחך. העיקר לא להצטרך להתמודד עם האמת בפנים ועם הביקורת של האחרים. הרי לא כל דבר שאת עושה נעשה כפי שהיה צריך להיעשות, ואת זה את יודעת עמוק בפנים, גם בזמן שאת מתכחשת לכך.
// נוי ארווס
