בחיים כמו בחיים אני לא לומדת מטעויות. לא הפחידו אותי מספיק בסדנא הקודמת אז חזרתי לקבל בראש בסיבוב השני שלה… הגיוני סה"כ. שום דבר, כולל הפחמימות שחיכו על השולחן ומזג האוויר הסוער, לא הכין אותי לאמת המרה שהולכת להיזרק לעברי בפרצוף במסווה של שיעור חינוך פיננסי בשיתוף VISA אירופה. התוצאות היו שוות יותר מכל סשן אצל פסיכולוג ופתרו לי 80% מהבעיות בחיים. סתם, הן לא, אבל וואוו כמה שהופתעתי!
אז מה השאיר אותי בפה פעור? ובכן, הנה לפניכם תרחיש: קבעתם לדייט. את מתרגשת, מתארגנת, מזכירה לעצמך מול המראה בפעם האחרונה כמה את שווה ופוסעת בצעדים זהירים אל המקום ההוא שאת מכירה כ"כ טוב, המקום בו רק לפני כמה חודשים ישבת עם בחור אחר וקיווית לטוב.
הוא מתחנף, מלטף, שואל: ״מה תישתי?״ ומחייך בנחמדות. אבל את… את כבר השתנית, את יודעת יותר טוב מהפעם הקודמת. הפעם את תלכי איתו ולא נגדו. את תספרי, תיפתחי, תשתפי אותו בתוכניות שלך לעתיד… איפה את רואה את עצמך גרה, כמה ילדים וכו', ועדיין - זוכרת לשחק את המשחק, זוכרת טוב את החוקים: לעולם לא תלכי על ההצעה הראשונה שאת מקבלת. הם כולם אותו הדבר. אסור לדבר תכלס כדי שלא יילחץ. אם לא תשקיעי בזוגיות שלכם לטווח הארוך, אם לא תשמרי על מה ששלך, הוא לא ישים עלייך. את חייבת להיות עם יד על הדופק, גם הוא בודק כל הזמן מה את מפסידה בזה שבחרת בו. לפחות פעם בחצי שנה כדאי ליזום שיחת יחסינו לאן… אחרת רק תפסידי.
את חייבת להזכיר לעצמך שגם אם הוא יבטיח דברים – זה לא אומר כלום. את חייבת לתעד הכל, כי אחרי שהוא ידפוק אותך בעמלות – כנראה שלא תשמעי ממנו יותר, עד שהוא ישלח לך את החשבון.
מה זאת אומרת מי?? הבנק כמובן!!!
כן כן, מסתבר שהבנק הוא בכלל הגבר התל אביבי הטיפוסי!
תשכחו כל מה שידעתם עד היום. בשנת 2014 אנשים מחליפים גם חשבונות כמו גרביים, יחד עם האשה והאוטו. והבנק? בדיוק כמו בסדנאות למציאת זוגיות – כדי למצוא את האחד שיעשה לך טוב תצטרכי לעבור קודם מסכת ייסורים שקשה להסביר למי שלא חווה את האימה הכרוכה בלענות לטלפון מהבנק.
יש לי - כלומר לכסף שלי - פוטנציאל, רק שאני לא מממשת אותו, ממש כמו בתיכון. אני לא שומרת עליו מספיק טוב, וסוגרת אותו בפקדונות שמניבים כלום במקום באגרות חוב שיכלו להניב כלום ועוד 0.01%. או שזה הפוך? לא משנה, עדיף בכלל לשמור את הכסף מתחת לבלטות. רק שאז הבעיה אחרת – מהבלטות אי אפשר למשוך כסף שאין. כלומר, אי אפשר למשוך יותר ממה שיש. כלומר, לא תוכל להשתמש בכסף שלא צברת.
שימו בצד רגע את ההסברים המייגעים. הדבר הכי חשוב שקרה בסדנא הוא שקיבלתי תעודה ויש לי מה להראות להורים! (התעודה האחרונה שקיבלתי הייתה תעודת ברמנית ומשום מה הם פחות התלהבו ממנה), את הסלפי שלי עם הכובע סיום תואר שקיבלתי - שלחתי לקבוצת הוואצאפ המשפחתית והתגובות נעו בין "כפרה, פורים זה עוד שלושה חודשים" ל"באיזה רחוב מצאת את זה??". זו כנראה הפעם הראשונה והאחרונה שהכובע הזה ייחבש על ראשי ולכן, תודות לסדנא של ויזה אירופה ו"מה וזה" – עכשיו אני יודעת שצריכה לחפש לא סתם בעל עשיר, אלא בעל עם כרטיס סגנייה!! (תגגלו ותחכימו).
להורדת טבלה לניהול תקציב לחצו כאן
// מיכל אהרוני