יש פרק של "חברים" שרוס משוויץ מכישורי הפלירטוט שלו מול החבר'ה וכשרייצ'ל צוחקת עליו הוא אומר "השגתי אותך הרי, לא?" ורייצ'ל אומרת לו "כן, הכרנו, פלירטטת איתי ובום! 9 שנים אחרי זה השגת אותי". אני דיי בטוח שזה תיאר אותי ואת אשתי, לא בגלל החיזורים, לא בגלל שאני משתמש בג'ל לשיער (אני לא. נודר.) אלא כי באמת לפני 15 שנה היינו ידידים טובים בתוך מקבץ גדול של חבר'ה, כאלו שאוהבים לשבת בגינה כל ערב עם גיטרה ומחברות שירים, חלק כתבנו בעצמנו וחלק של אביב גפן (לא היינו שומעים הרבה מוסיקה חוץ ממנו).
במקבץ הגדול הזה של החברים, למדנו להכיר אחד את השניה, חלקנו הפכנו להיות חברים קרובים עד היום וחלקנו התמוגגנו לסוג שונה של חברים וחיים, אני ואפי, (או בשמה המוכר והנורמלי "אפרת") עד לפני שנתיים, היינו *רק* ידידים טובים, יוצאים ביחד עם חברים, עושים חאפלות ועל האש'ים (לא יודע איך להגיד את זה ברבים) וכמובן, סתם מדברים מלא. בזמן הזה, קלטתי משהו שלא קלטתי 15 שנה, יש דרך להפוך ידידה טובה לבת זוג, הקירבה, כזו שגורמת לאנשים אמיתיים להבין קצת יותר מאשר "אז מנצ'מע וזה".
תחשוב על זה רגע, כל ידידה טובה שלך בעצם מכירה אותך. היא ראתה אותך שתוי, ראתה אותך מתחיל עם אחרות, רוב הסיכויים שאפילו ראתה אותך מקיא וחוזר לשתות שוב עד אובדן הגיון ובגדים. כל מה שנשאר לך לעשות זה להראות לה קצת יותר פנימה, (לא, לא ככה יא חרמן) למשל, האם פעם יצא לך לדבר עם ידידה שלך מה אתה באמת מחפש באישה? רוב הסיכויים שיש בה את זה, אתה יודע למה? כי אחרת היא לא הייתה סובלת אותך כל הזמן הזה, גם ידידה היא סוג של זוגיות, עד שאתה לא מנשק אותה, זה לא הופך את זה פשוט לזוגיות אינטימית.
לא אמרתי תלך תשחק אותה דון חואן-דה-לה-כדאי-לך אלא באמת, לצאת איתה יותר לבד מאשר עם חברים, קצת להכיר אותה, אתה יודע כמה אחים יש לה? איך אבא שלה קיבל את התואר בבית של "ג'ון בריון"? אני כן, כי אחרי שכל אחד מאיתנו נפרד מזוגיות ארוכה מאוד, יצא לנו להיות הרבה ביחד, יצאנו לשתות הרבה עם חברים, רוב הימים האלו, היו נגמרים בזה שהיינו יושבים באוטו ומדברים עד הבוקר.
אל, ואני חוזר ואומר, אל, תציג את זה כדייט, אלא סתם כי "כל השאר תפוסים היום" או בסוף הערב "עייפה?" וסתם לשבת עוד קצת ולדבר אחרי שכולם הולכים. זה פיקס ככה להכיר קצת יותר.
הכי מצחיק, אפי אפילו עזרה לי בכמה דייטים שהיו אמורים להיות לי באותה תקופה (לפני שנתיים בערך), יצאתי לדייט והיא אפילו (מטומטמת) פרגנה לי ואמרה לי לאן כדאי לקחת אותה כי כנראה שלארומה לא מומלץ.
את, הכלב ואני על רקע שמיים, רק ככה לירן חולצה אפורה לא יידחף
עצה שלי, אל תחפש להצחיק אותה, תחפש להתקרב קצת, קצת שקט מכל החברים והחמולה (כן, אמרתי חמולה). אצלי זה היה מצחיק מאד, לא רק שאני לא הטיפוס של אפי, אני גם לא הייתי בראדר שלה ב-15 השנים שאנחנו מכירים, לספר לכם את האמת? ניסיתי! אפילו ניסיתי פעמיים! פלרטטתי איתה לפני כמה שנים אבל זה לא זרם, אפי אומרת שזה עניין של תזמון, אני אומר שזה עניין של טיימינג, כל אחד והתירוץ שלו. ועכשיו באמת, אני בתכלס ידעתי שזה פשוט לא הייתה הגישה הנכונה, ניסיתי ישיר מידי, לא ניסיתי להכיר אותה, פשוט ניסיתי לנשק אותה ולחבר אותה לעולם הדייטים איתי. אידיוטי לחלוטין.
לפני חודש חגגנו שנת נישואים ראשונה, אין דבר משמח יותר לעשות חתונה שהרבה מאוד מהחברים מכירים את שנינו שנים על גבי שנים אחורנית, אין דבר מרגש יותר לראות את זו שייעצת לחבר עליה מאחורי הגב שלה שהיא חומר לנישואים, עם טבעת הנישואין שאני קניתי לה.
ירח דבש בתאילנד, 3 שבועות של תענוג. חוץ מהטיסות. הטיסות לא
// שמוליק דורנבאום