כשאני מגיע לסביבה חדשה אני בדרך כלל יוצר רושם ראשוני ניטרלי. בהתחלה אני מאוד שקט ולא מוציא מעצמי שום רמז לשגעון, לא מעביר ביקורת ולא מנסה להתבלט. אני אוהב להיות בשקט, לבחון את השטח ואת הנפשות הפועלות, להבין מי נגד מי ומי בעד מי. לאט לאט אני נפתח, באופן מתוכנן ומחושב, עד שבסוף אני מרגיש במעמד של מלך. לא איזה דיקטטור, פשוט אחד כזה שרוב האנשים אוהבים.
ברור לי שמה שאני מספר נשמע קצת מוזר ויהיר, זה מביך גם אותי, אבל עובדתית ככה הרגשתי בכל מסגרת שאי פעם הצטרפתי אליה מאז תחילת התיכון. נוסחה קבועה של שקט –> היפתחות –> אהדה. כשהמשותף לכל המקומות האלה הוא שלא הכרתי אף אחד (או כמעט אף אחד) בסביבה החדשה, התחלתי מאפס, מלמטה.
לאחרונה הצטרפתי למסגרת שהייתה קצת שונה. חברת Viber פיתחה צ׳אט קבוצתי עם טוויסט קטן - הוא פתוח לעוקבים. מבין הקבוצות השונות שנבחרו להיות פיילוט של הפיצ׳ר המגניב הזה, נבחרה קבוצה של 15 בלוגרים מהאתר שלנו, מה וזה, ואני אחד הנבחרים. להבדיל מפעמים אחרות בחיי, הפעם נכנסתי למסגרת חדשה עם קבוצת אנשים שאני מכיר, חלק יותר וחלק פחות, וההתנהגות שלי הייתה בהתאם. במקום להתחיל מהמקום השקט אליו אני רגיל, התחלתי ברעש וצלצולים, בדיוק כמו שמתנהגים אנשים שאני סולד מהם במסגרות חדשות. קשה לי להתחבר לאלה שעושים רעש מהיום הראשון, בלי שמישהו בכלל מכיר אותם.
שלא תבינו לא נכון, אין לי בעיה עם לעשות קצת רעש. זה לגמרי באופי שלי להשתגע, לבקר ומדי פעם גם להתבלט. אני פשוט חושב שזה משהו שצריך להרוויח. עכשיו זה לא שבאמת אפשר לקבל את הזכות להיות פחות נחמד לאנשים אחרים, אלא פשוט צריך שאנשים יכירו את כל המכלול שלך כדי לקבל את זה שאתה עוקץ אותם או מבקר אותם. במיוחד כשמדובר בסביבה וירטואלית, בה הרבה פעמים הטקסט מפוענח באופן לא נכון בעליל.
אז בשבועיים האחרונים הספקתי להשפיל כמה אנשים בפומבי, לבקר אחרים בבוטות ובאופן כללי לייצר תחושת אנטיגוניזם קשה כלפי. פתאום אנשים קיבלו את הרושם שאני לא באמת מתדיין על דברים, אלא קובע עובדות. פתאום הערה פשוטה שלי זיכתה אותי בעקיצות חריפות. אלה דברים שמעולם לא נתקלתי בהם והפתיעו אותי מאוד.
אבל הבנתי. הבנתי איפה טעיתי. לא בהתנהגות, אבל בתזמון שלה. בתהליך הטבעי שדילגתי עליו, זה שעד היום הביא אותי למקומות נהדרים.
ויש גם תקווה לעתיד; כי מעבר לעובדה שלמדתי שיעור חשוב שעוד יעזור לי בחיים, ידעתי להתנצל בפני מי שצריך. הכרתי את אילז, שמשום מה מחבב אותי. קיבלתי חיזוקים והצלפות מחנבו, המלכה הבלתי מעורערת שלנו. זכיתי לעידוד משיראפ, ככינויה כן היא. והכי חשוב, הצטרפו אלינו עומר טסל אהובת לבי ואלמוג שור הקורעת מצחוק וקונדומים להנאתה, שגורמות לי להאמין שהולך להיות ממש כיף בקבוצה הזאת. לא מאמינים? תתחילו לעקוב פה.
// גל ארנרייך