אומרים שחצר הקמפוס היא המיקרוקוסמוס של החברה (וב"אומרים" התכוונתי אליי… המצאתי הרגע). ומכיוון שצר עולמי כעולם האפנה, מוגשת לפניכם רשימת הטיפוסים המעצבנים שמסתובבים בקמפוס, שביססתי על עיקרון פשוט אך נכון – מה שהם לובשים!
ובכן, לבינתחומי נכנסת גברת עם אאודי, תראו איך היא תופסת את כל המבטים, הפקאצה הקטנה! מה היא לומדת – אין צורך אפילו לפרט, תקשורת כמובן! למה? אין סיבה בעצם, היא לא באמת צריכה לעבוד, החיים שלה זה מה שקורה בין טיסה לטיסה ובין פתיחה של בר חדש וטרנדי (של ידיד) להשקה.
איך תזהו אותה? לפי הורוד הבוהק והדיבור המאונפף.
המקבילה הגברית לפאקצה הוא המ(א)גניב. בין הפסקה להפסקה הוא עושה את עצמו לומד מנהל עסקים כי הוא – ובכן – איש עסקים. אבל העבודה האמיתית שלו היא לראות ולהיראות, להסתובב ברחבי הקמפוס עם מוקסינים מבריקות, ליזום את תחרות החולצה הרטובה / בחירות למועצת הפרחים / לנדב אותך להקמת עמותה למען מגדלי הגויאבות – העיקר שהשם שלו יאויית נכון!
איך תזהו אותו? אם לא לפי הסריג עם סמל המכללה שנתפר במיוחד עבורו אז לפי:
ובמעבר חד – לקבלת הסטודנטית לחינוך גופני ותנועה נצטרך כנראה לרדת ל-20 סקווטים! הספורטיבית היא בהחלט מאלו שניתנות לזיהוי מהיר. שיער אסוף לקוקו ומתוח כמו אוהד של מכבי בדרבי, קופצנית כמו קנגרו על ספידים, ולקפיטריה היא לא מתקרבת… הלאנץ' שלה הוא ירקות חתוכים. מקופסא. אם תרצו לגשת אליה משפט הפתיחה חייב לכלול מחמאה על המתאמן הנוכחי שהיא מדריכה בחד"כ.
איך תזהו אותה? לפי השעון על היד. שעון דופק כמובן!
אם אתם מסתובבים על הדשא ורואים אדם קצת אבוד, זה כנראה הסטודנט שנה ג' לפילוסופיה… זה לא אתם, פשוט מבחינתו הוא עדיין בהודו וההכרה שלו הלכה לאיבוד איפהשהו בין הסטים של פרפקט סטריינג'ר. בזמנו החופשי (מה זה זמן בעצם? מה זה חופש?) תמצאו אותו כנראה מחוק אש במסיבות טבע בצפון. הזרוק המצוי גדל בר באיזורי מושבים וקיבוצים, הוא אוהב את הטבע, אוהב ירוק ומתגלגל לאן שהחיים לוקחים אותו, וגם מגלגל את מה שהחיים נותנים לו.
אז יש כיוון? כן?? חשמל!!
איך תזהו אותו? את הבגדים הוא לא קונה, אלא מקמבן מחברים.
הגעתם בבוקר לאוניברסיטה והכניסה חסומה עקב התקהלות? זו בכלל הפגנה שאורגנה על ידי הסטודנט לפוליטיקה וממשל שנה ד'. על מה הוא מפגין? על מה לא: חוסר בתחליפים טבעוניים בקפיטריה, חוסר בכסף קטן במכונות הטמפונים, דרישה לאפליה מתקנת ותוספת תקנים של מורים פליטים אריתראים בפקולטה לארכיאולוגיה, וחוסר חיים באופן כללי. ברגע זה ממש, תוך כדי שיחה, המתפלסף כותב את דעתו בפורום תלמידים נגד חומרים אלרגניים בספרייה של מקצועות המדעים המדוייקים. יש לו דעה על הכל, כולל הכל, והוא מוכן להביע אותה בכל רגע נתון מול כל מי שירצה וגם מי שלא.
איך תזהו אותו? הוא יזהה אתכם!
// מיכל אהרוני