מי את/ה?
אני צביקה לורבר. פסנתרן, זמר, כותב ומבצע תחת השם “צביקה פורס”.
לפני שנה הוצאתי את “PETITE NATURE” מיני אלבום הכולל חמישה שירים ומאז אני מופיע עם ההרכב שמלווה אותי בכל רחבי הארץ. כרגע אנחנו עובדים על חומרים חדשים וכדי לממן את כל זה מגיש מדי יום עשרות – אם לא מאות – לביבות בטטה במסעדת אורנה ואלה שבשינקין.
Tzvika Force – Photo by Yossi Shaany Yarom
ההחלטה הכי עצמאית שלקחתי היתה לעבור מבאר שבע לתל אביב בגיל 22. ללא ספק. דבר שנעשה תוך שבוע והכל היה נורא רגשני ולא פשוט עבורי. נו, באר-שבעי…
ההורים שלי אומרים לי כל הזמן שאני צריך להקליט את השיר ההוא שכתבתי שהייתי בן 18 ושכדאי לי להאמין להם – הם יודעים מה שהם אומרים.
עבודת החלומות היא חוקר תבשילי תפוחי אדמה ברחבי העולם. באמת.
אם הייתי חבר כנסת הייתי מציע הצעת חוק שתאסור השארת טישו משומש וקיסמים עם דם או שבורים לחתיכות קטנטנות שקשה ממש לאסוף על שולחנות בבתי קפה ומסעדות.
צילום: MuperPHOTO
המחשבה האחרונה שלי לפני השינה היא עד מתי אני יכול לישון מחר.
הSMS הראשון שלי בבוקר הוא לעופר בן זוג שלי שתמיד קם יותר מוקדם ממני ועד שאני פוקח עיניים הוא כבר מספיק להציל את העולם ובחזרה.
פעם ראשונה שאמרתי "עברתי את הגיל הזה" הייתה כשהסתובבתי עם תיק ענקי בתילאנד לחפש את הדיל המשתלם ביותר בהוסטל שלא הוזמן מראש. לא כיף.
Tzvika Force – Photo by Yossi Shaany Yarom
כשאהיה גדול אהיה כותב שירים מפולפל שיפנו אליו מכל העולם כדי שאכתוב להם משהו. לחלקם אסרב.
כשאצא לפנסיה היום שלי יתחיל בקוראסון עם חמאה וריבה. בתקווה שלא באורנה ואלה.