הלוואי והייתי יכולה לנהל אתך מערכת יחסים בכתב.
אתה אוהב אותי כשאני כותבת.
אני מצחיקה אותך, אני שנונה. כשאני כותבת אני מלאה בביטחון עצמי, אני בחורה שיודעת מה היא שווה, וזה הרבה. כשאני כותבת לך אני כנה. אני אדם שלם עם דעה ועם הרבה אופי. אני יודעת מה אני רוצה וגם משיגה את זה. אני אמיצה וקלילה ומשוחררת והכי חכמה.
אני כותבת את מה שאני חושבת והניקוד שלי עוזר לך להבין. מילות החיבור שלנו מקרבות, ואתה מתרגש. אני מרכיבה משפטים מורכבים, פותחת סוגריים, ושמה בפנים את כל מה שאולי התביישתי להגיד.
אתה אוהב אותי כשאני כותבת.
כשאני כותבת אני קצת מתנשאת וקצת מעצבנת וקצת רגישה, ואתה עדיין אוהב אותי.
כשאני כותבת לך אני טובה ורעה. אני מגניבה.
כשאני כותבת אני בעיקר חזקה.
כשאני רואה אותך בפעם הראשונה אני מצליחה.
אני מחייכת וצוחקת ויודעת מה להגיד. אני יודעת שזה זמני, שזאת הצגה של כמה שעות, ואני כבר עשיתי הרבה חזרות.
כשאני רוצה אותך אני לא עומדת בציפיות.
אני רואה את האכזבה במבט שלך, המבט שמחפש את אותה בחורה שלמדת להכיר בכתב.
אתה מאוכזב כי כשאני אתך אני שותקת. כשאני אתך אני מהנהנת בהסכמה. אתך אני נעלמת.
כשאני אתך אני חושבת מה הכי נכון להגיד, מה יהיה הכי מצחיק, מה יהיה שנון. ואז אני לא אומרת. או אומרת את מה שבטוח, אבל בטוח לא. כשאני אתך אני לא מעניינת.
כשאני אתך אני בעיקר חלשה.
כשאנחנו ביחד אני נלחצת.
כשאנחנו ביחד נגמרות לי המילים, שום דבר לא עובר בראש. אז אני קצת מחייכת, קצת אדישה, הרבה מגינה. אף פעם לא כועסת, לא נעלבת. אני באמצע.
כשאנחנו ביחד אני מרגישה לבד, אני לא מבינה. כשאנחנו ביחד אני נופלת וטועה, לא מצליחה לקום, ואתה לא מנסה להושיט לי יד.
כשאנחנו ביחד אני לא מצליחה לסיים משפטים. הם הופכים קצרים וקטועים, מילות היחס שלי הודפות אותך לאחור, הפעלים שלי רומזים לך ללכת.
אז אנחנו מתחבקים ושותקים, מדברים על שום דבר, בוכים אבל לא מדברים. אנחנו רחוקים.
ואני רוצה שתיזכר בבחורה שקראת, בבחורה עם הכותרות המפוצצות, הבחורה שיודעת.
אני רוצה שתיזכר בי.
כשאני כבר לא יודעת מה להגיד כדי לשנות אני שוב כותבת.
אני כותבת את מה שאני מרגישה אבל מפחדת. את מה שהייתי צריכה לומר כבר מזמן. אני שוב משוחררת, שוב אמיצה, שוב יכולה להגיד מה אני רוצה.
אבל זה תמיד מאוחר מדי. אתה כבר לא רוצה לדבר. אתה גם לא רוצה שאכתוב.
אתה מוותר. אני שותקת.
הלוואי והייתי יכולה לנהל אתך מערכת יחסים בכתב. היית אוהב אותי תמיד, ומעריך אותי, ויודע שאין עוד אחת כמוני בעולם.
אבל אני חייבת לדבר, אני רק מקווה שבפעם הבאה אתה באמת תקשיב.
// נעמה גל