קוסמים תמיד אומרים שכדי לעלות על הטריק, אתה לא צריך להתמקד בפרטים אלא בתמונה הגדולה, כי כשאתה מתרכז בדבר מסוים אתה מפספס את כל מה שקורה ברקע.
ובניגוד לכל מה שהקוסמים האלה אמרו, זה בדיוק מה שעשיתי בזמן האחרון.
לא הבנתי למה החיים שלי כאילו – ON HOLD, למה הפסקתי להרגיש, למה נהייתי אדישה.
לא הבנתי למה אחרי כל הניסיונות שלי לשבור את מעגל השנה-הנוראית שהייתה לי, אני לא מצליחה לחזור לקצב חיים מהיר ופורה, אליו הייתי רגילה עד התקופה האחרונה.
חיפשתי, התעמקתי ובדקתי בפרטים, מה אני עושה לא נכון שאני לא מצליחה לפרוץ את תחושת השיתוק הזאת? את התחושה הזו שיש בחלומות – כאילו אני במרוץ אבל אני לא יכולה לזוז?
למה אני לא מצליחה לגרום לשינוי משמעותי?
ומרוב שחיפשתי וחפרתי בדברים הקטנים שכחתי להסתכל על התמונה הכוללת.
כך יצא שפספסתי את כל הדברים שהתרחשו לי מתחת לאף בזמן שהייתי עסוקה בלהתלונן על הצרות שלי. פספסתי את העובדה, שלמרות שלא היו לי שינויים דרסטיים בחיים מזה חודשים ארוכים, שיניתי לא מעט.
לא שמתי לב לכך שהתחלתי לנסות דברים חדשים לחלוטין, אחרי שנים של הרגלים רעים, והרגלים רעים יותר.
מרוב שהתמקדתי בדברים הקטנים והתפלים, לא שמתי לב שהוצאתי אנשים מזיקים מחיי.
לא שמתי לב שהחזרתי לי את הביטחון העצמי, שבחסרונו הרגשתי חצי בן–אדם.
מתוך ההרגל לצפות שוב ושוב באותה השגרה פספסתי את העובדה שלמרות שחשבתי שלעולם לא אצליח, אני ממשיכה הלאה אחרי שעברו על הלב שלי עם בולדוזר.
לא התייחסתי לכך שהתחלתי לקבל החלטות רציניות יותר לגבי העתיד, שאני מעיזה להפסיק לפחד, מחליפה עדשה ומרחיבה אופקים.
מהפחד להפסיד אנשים שהיו איתי רק מכורח ההרגל, שכחתי ליהנות מחברי הילדות שלי, איתם חזרתי לשמור על קשר. גם לא שמתי לב לכל אותם האנשים החדשים והמרתקים שנכנסו לעולם שלי פתאום, בשקט.
אז אמנם לא היו אצלי שינויים קיצוניים וברורים, לא הייתה קפיצת–שלוש–מדרגות בבת אחת, אבל אני בהחלט בעלייה. ואם כבר בקלישאות עסקינן, אז הגלגל החל להסתובב לו באיטיות. אני בתזוזה, וזה הכי חשוב.
ולגבי החשש שלי שהפסקתי להרגיש?
זה לא שהפסקתי להרגיש, זה שהפסקתי להרגיש רע. הבעיה שמהמקום בו הייתי, לא ידעתי לייחס את השינוי בהרגשה לדבר חיובי.
ומתוקף אותו שינוי, אני גם לא רוצה לחזור לדברים שפעם אהבתי ושעכשיו כבר אינם, אני רוצה את כל מה שעוד לא הספקתי לחוות.
אני לא רוצה להסתכל על מה שחסר לי בחיים, אלא לזכור לשים לב לכל מה שכבר השגתי.
אחרי כל המאמצים, זה לא דבר ברור מאליו.
בתור מישהי שאוהבת אחיזות עיניים, ועוד יותר לחשוף אותן, הגיע הזמן שאקשיב לעצת הקוסמים ואעשה צעד או שניים אחורה להתבונן על החיים שלי ממרחק, לקבל יותר פרופורציות, לנשום.
ועכשיו, תבחרו קלף.
//אסתר אילייב