כולנו חיכינו כל החייםלאביר על הסוס הלבן או הנסיך מהאגדות, ממש כמו סינדרלה ושאר הדמויות. החיים שלנו רחוקים מלהיות אגדה קסומה או סרט רומנטי שרואים בקולנוע. כל אישה רוצה גבר לפי דרישותיה, מבלי לקבל אותו כמו שהוא, יש לנו מין רשימה כזו עם כמה קטגוריות. חלק מאתנו יאמרו שלא עשו או לא מימשו רשימה כזו, אני חושבת אחרת. כן אפילו אני קטלגתי גברים על פי רשימה דמיונית שיצרתי לעצמי במוח.
את רוצה אותו חכם ואיש שיחה, גבוה עם עיניים יפות, רומנטי וחטוב ומי שלא עומד בסטנדרטים שלך את מעיפה לעזאזל, הגבר האידיאלי הזה שחיכית לא קיים.
המקסימום שאני וכל אחת מאתנו יכולה להכיר זה בחור על הבר שיושב לבד ומאוכזב ממשהו, או סתם מתבודד. הוא לא עונה לשום קטגוריה, אך ללא ספק יש בו משהו שכן מפיל מהרגליים. פלירטוט פה פלירטוט שם והנה הוא נותן יחס, כל כך בקלות מבלי שהתאמצת בכלל. בוהה לו בעיניים, והוא בוהה בשלך. את ממלמלת כמה מילים והוא מקשיב, ובראש אומרת שהגבר מהרשימה לא קיים, אין דבר כזה.
מצד אחד את רוצה אותו קרוב אלייך, מצד שני את רוצה שלא ייתן לך להתקרב אליו כל כך מהר. חזרת הביתה ומחקת מהרשימה כמה קטגוריות לגביו, מתבאסת על הרשימה, אך מרוצה מהניצחון שלך, הבחור האידיאלי לעולם לא יענה לכל הקטגוריות שאת רוצה, צריך לדעת להתפשר וללמוד לאהוב גם את החסרונות. את מקבלת את זה ומבינה שהבחור האידיאלי חיפש גם אישה אידיאלית ולבסוף התפשר.
איש אינו מושלם, לא הוא או היא, אתה או אני. גם סינדרלה לא מושלמת ובטח לא האביר על הסוס הלבן שברח ולא שב. אחרי ערב לא מוצלח בבר, עם תחושה מדכאת את מנסה בפייסבוק, יותר נכון אני מחפשת בפייסבוק לפי הרשימה הדמיונית שלי בונה לעצמי את הגבר שאני מחפשת, מצד אחד רוצה אותו בעל מקצוע, שיראה טוב, ומצד שני בא לך לזרוק את הכול לעזאזל ופשוט למצוא מישהו שנעים לדבר איתו. העיניים על המסך מרפרפות לאט לאט, אומרת לעצמי במלמול ״ הוא לא חייב להיות רופא , את יכולה לאהוב מישהו פשוט, לא מסובך בלי היתקלות מסוימת שאת היית רגילה לקבל". אחרי חיפוש מתיש מתחילה שיחה פשוטה מגיע הרגע שהוא שואל ״את פנויה היום?״ מה נראה לו שבלי להכיר אותו או לדעת מי הבן אדם שעומד מאחורי המסך, להיפגש? פזיזה מעולם לא הייתי. אני רחוקה מלהיות סינדרלה ולחלום על הנסיך שלה ולמהר להתחתן.
״עזוב, התחרטתי שבכלל הסכמתי לדבר אתך״, אומרת לו לאחר כמה שניות של מחשבה. וזהו פה זה נגמר, כל עוד זה תלוי בי.
פעם כשהייתי יותר קטנה חשבתי שלמצוא בן זוג זה הרבה יותר קל, היום אני יודעת שזה קשה. בעיניים עייפות בוהה במיטתי עם המחשבה שכל הגברים אותו הדבר, כך גם הם אומרים עלינו. בשלב מסוים הפסקתי לחפש פשוט להמשיך בחיי בתור רווקה כמו שאר הרווקות, בלי שום דבר מיוחד רק אני והחיים שלי. ללכת לקניות ולפנק את עצמי בבגד או בושם ואפילו סתם קרם. בסופו של דבר לכל סיר יש מכסה.
//אילונה מאטטוב