3 שנים, 36 חודשים, 1095 ימים, 26297.43831 שעות, 1577846.298 דקות, 94670778 שניות.
זה הזמן שלקח לנו להבין שאנחנו לא מתאימים.
תמיד הייתי חזקה במספרים, חישוב קצר מעלה ש..
זה יותר זמן מכל תשלום שאי פעם שילמתי.
זה יותר זמן מששירתתי בצבא.
זה יותר זמן ממה שחיכיתי לחברת הסלולאר שלי על הקו. (מפתיע).
זה יותר זמן משהייתי בגן (חכמה נו, הקפיצו אותי ישר לכיתה א').
זה יותר זמן משלקח לי להתגבר על הפרידה של יהודה ונינט.
וזה הרבה יותר ממה שציפיתי שנחזיק.
We Heart It
זה לא שאני מרגישה שבזבזנו את הזמן כן? אבל..
אפשר היה להבין איי שם בשנה הראשונה ש – (+) ו- (+) זה לאו דווקא (+). במקרה שלנו לפחות.
אחרי שהזמן עובר יש כזו אשליה שהיו רק דברים טובים. לפעמים עדיף כך. זו הדרך שאני בוחרת להסתכל על הדברים. כי אני פלוס בנשמה.
תודה על זה שלימדת אותי לאהוב, גם במקרים בהם עשית את הדברים שאני הכי פחות אוהבת
תודה על התמיכה, גם כשהיא מגיעה אחרי שכמעט הטבעת אותי בטעות בבריכה בטבריה.
תודה על רגעים בהם ניגבת לי את הדמעות, מרוב צחוק.
תודה על הנחת, שמעולם לא נתת לי.
תודה על זה שכנגד כל הסיכויים, וכנגד כל דעה אפשרית, מעולם לא ויתרנו.
תודה על זה שבזכותך הבנתי שדברים טובים לא חייבים לבוא במלחמות,
תודה על רגעים מרגשים, שתמיד סיפקת לי.
תודה על זה שבזכותך הבנתי שאף אחד לא חייב לי כלום, חוץ ממך.
תודה על זה שזכיתי בתחושה שיש לי בן משפחה חדש, למרות שאין בינינו קשר דם.
תודה על זה שבזכותך פיתחתי אינטליגנציה רגשית.
תודה על זה שבזכותך הכרתי את החברים האמיתיים שלי.
תודה על זה שבזכותך ראינו 9 עונות של הפיג'מות, 198 פרקים בדיוק, 5940 דקות של איכות.
תודה על זה שבזכותך גיליתי שבסוף מתרגלים להכל,
תודה על זה שבזכותך למדתי שגעגוע זה דבר טבעי.
תודה על 545 ריפיטים בדיוק של השיר Can't hold us.
תודה על 21900 סיגריות בדיוק שהייתי מעשנת פסיבית שלהן בגללך,
תודה על 547 פעמים בהן הלכת לכבות את האור בסלון.
ועוד 484 פעמים בהם הבאת לי לשתות כשהייתי כבר חצי ישנה.
We Heart It
תודה על זה שלימדת אותי שאני לא יכולה לתקן אותך ובעצם את אף אחד.
תודה על זה שבזכותך גיליתי שהלב שלי יכול לאהוב אחר.
תודה על זה שבזכותך גיליתי שהלב שלי יכול להכיל אנשים שהשם שלהם לא מתחיל ב-ע' ומסתיים ב- ד'.
הרבה אנשים לא מבחינים בין אהבה ובין קשר.
אבל אנחנו הצלחנו להבין, שיש המון אהבה, אבל אין קשר, לפעמים דברים לא מצליחים יחד, אבל לחוד הם ממש פורחים.
כמונו, ביום טוב.
וטוב שכך.
מלחשוב עליך כל שניה, זה הפך לפעם ביום, משם לפעם בארבעה ימים.
ועכשיו זה פעם בשבוע, אבל כשאני זוכרת, אז זה רק דברים טובים.
כזו אני, פלוס.
נ.ב 1:
1 וחצי חודשים, 45 ימים, 1095 שעות,65743 דקות, 3944614 שניות
לקח לי להבין שהאושר שלי תלוי רק בי.
נ.ב 2:
4 שעות, 240 דקות, 14 400 שניות
לקח לי לכתוב את הפוסט הזה.
//דניאל פלוס