״התגעגעתי לשטויות שלך״, אמרתי אחרי שיחה ארוכה.
״גם אני״. לא ידעתי אם הוא עדיין אוהב אותי או שסתם מפלרטט כמו הבן אדם שהיה פעם.
אני רוצה לראות אותו, לומר לו שהוא חייב לעמוד מול הגבולות שהציב לעצמו. גם אני לא כל כך מצליחה. אבל מה זה משנה עכשיו? הרי אני מדברת עליו ולא עליי.
הוא בטח ישן עכשיו אחרי הבילוי, אבל כשהוא קם הוא תמיד שולח לי הודעת ״בוקר טוב״ , למה ישר הוא חושב עליי כשקם? הרי לא היה בינינו שום דבר, רק שיחות חולין, שיחות שגרמו לי להתאהב בו עוד לפני שעשינו משהו בכלל. אולי זה עשה לו משהו, משך אותו שהבחורה היחידה שמדברת אתו ישר וכנה. מייעצת לו ומדברת אתו לפני שהוא רואה בה כעוד אובייקט מיני בתור בשביל לשכב אתה.
תמיד חיפשתי בן זוג חכם, שיש על מה לדבר אתו לפני הכול, לפני היופי. אני לא מפחדת להתחייב למערכת יחסים אתו , לא מפחדת להסתכן ולתת לעצמי להיות בזרועותיו גם כאשר היה מדובר בחיבוק מנחם אז בזמנו. אני בוהה במסך הדולק על עוד פרק של הסדרה האהובה עליי, כל פרק גורם לי לחשוב טוב מה אני צריכה לעשות בכל צעד בחיים, שלי ולפעמים זה מחזיר לחשוב עליו. בכל פרק שבו יש סצינות שהזכירו לי את שנינו.
אני זוכרת שכשהוא הביט בעיניי החומות והגדולות הוא שתק שתיקה רועמת שגרמה לי ללכת לאיבוד. רציתי לומר לו שאני שונאת את המתח הזה, את השקט שבין מילה למילה בשיחות שלנו, אבל גם אני שתקתי. עכשיו הוא הולך לאיבוד בין בילוי לבילוי כשהוודקה שולטת בו בכל יציאה אפילו איתה. אני יודעת שהיא התעסקה עם הטלפון ודיברה איתי עליו בעוד שהוא יושב לידה, אני יודעת שלא אזכה לראות אותו יותר בחיקי כי אי אפשר להחזיר את מה שהרגשתי כלפיו. למרות העיניים הירוקות שמשתקות אותי בכל פעם, למרות הזיפים האלו והקול הרדיופוני שיש לו.
״בואי לים את ואני״, שלח לי הודעה בטלפון.
השתתקתי, רציתי אבל לא הייתי בבית, המחשבה שיראה אותי בבגד ים גורמת לי להיות נבוכה, אבל לא אכפת לי. בטח התלתלים שלי היו רטובים מהמים המלוחים והם היו יושבים בצורה יפה מהכתפיים והלאה כמו שהוא אוהב.
״אני אוהב את התלתלים שלך״, אמר לי פעם.
זה החמיא לי, כי היום להיות מתולתלת זה מיוחד בהתחשב בעובדה שכל אחת עושה החלקה טיפשית שהורסת את השיער. רציתי אותך קרוב אליי, לשפתיי, לחיקי. צמוד אליי לכל הזמן. היום כבר לא יודעת מי אתה ומה אתה רוצה, מסתורי כמו תמיד אולי אפילו יותר. רק אל תשקע בעבר ותן לי לעזור. היא גם פה להקשיב, אני עוד יותר, אז למה מרגיש לי שאתה מאוכזב ממני?
מצטערת שאני לא יכולה לתת לך אהבה כמו שאתה חולם או רוצה. אתה לא באמת רוצה מישהי כמוני, אני לא גבוהה או בעלת ביטחון גבוה, אני לא דוגמנית או סתם איזו בלונדינית, אפילו לא חכמה למרות שאתה מתעקש. אני לא כלום, רק מישהי שבלבלת, שעזבת, שפגעת, ששכחת שהשארת מאחור.
//אילונה מאטטוב