אני יכולה להישבע שהחוטיני בצבע צהוב זוהר שלי נמצא איפשהו בבית הזה. ובשנייה שאני אמצא אותו אני אוכל לברוח מפה, להיכנס לאוטו שלי ולחזור למקום שבו יש מכוניות נוסעות, וכבישים ורמזורים וריח של פיח ולא של פרות.
אני מרימה את עצמי מהמיטה וגרעפס קטן בטעם של דאבל אספרסו בורח לו. אני מביטה הצידה, הוא נראה כאילו הוא ישן חזק. אני מתחילה להסתובב בחדר, הראש שלי מסתובב ביחד איתי והחיפוש אחרי החוטיני מתחיל. על הרצפה אני רואה את ערימת הבגדים שהשלתי ממנו בלילה. אני מרימה את ה'גינס שלו, מתוך הכיס נופלים כמה מטבעות של עשרה שקלים ועושים רעש נוראי. הוא מסתובב, אני קופאת לרגע במקום, הוא מכסה את עצמו בשמיכה וממשיך לישון. נושמת לרווחה וממשיכה להזיז את הבגדים אך ללא תוצאות משמחות. בצעדים זהירים אני יוצאת מהחדר אל עבר הסלון בתקווה שאולי החוטיני איכשהו נשאר שם. היו רגעים שכבר חשבתי לעצמי ללכת בלעדיו. אבל חוטיני בצבע צהוב זוהר של ויקטוריה, זה לא משהו שפשוט משאירים מאחור.
בדרך לסלון אני עוברת דרך החדר הנוסף ונתקלת במיטת הטיפולים. אני נכנסת לתוך החדר, בדירה שנראית כאילו הוא בנה אותה במו ידיו מבוץ שנאסף מהרפת של המושב והכל חוזר אליי…
9Rooms
יום חמישי. אחת עשרה בלילה.
אני רוקדת לצלילי ביונסה באחת מתוך מאה חתונות בקיץ הזה.
"אני חייב שתכירי את חבר הכי טוב של אחי".
רועי לוחש לי באוזן תוך כדי שאני מרימה צ'ייסר מספר מאתיים לכבוד החתן והכלה.
"הוא אחלה גבר. סטודנט לפיזיותרפיה, או איזה דיקור סיני או משהו כזה, בחור מוצלח…"
אם רק הייתי יודעת באותו הרגע שאני הולכת לסיים את החתונה הזו שכובה עירומה על מיטת טיפולים עם שלושים וחמש מחטים תקועות ברחבי הגוף שלי כנראה שלא הייתי משחקת אותה הבחורה הכי זורמת במזרח התיכון…שלוש שעות אחרי זה כבר היינו אצלו.
"נו תיהי ספונטנית, אני ממש טוב בזה נשבע לך, את כל כך תהני זאת חוויה מטורפת".
"תשחרר אותי עכשיו דיקורים עומר, אנחנו שיכורים. אתה רוצה לסיים איתי את הערב הזה מדממת בחדר מיון? מה נגיד לאחות, היינו חרמנים, רצינו לשחק קצת במחטים?"
בסופו של דבר השתכנעתי. הוא הפשיט אותי לאט, הרים אותי על הידיים שלו, השכיב אותי על המיטה ותקע בי מחט אחרי מחט. אני זוכרת שחשבתי לעצמי שאם הסקס יהיה מטורף, אולי כל הסבל הזה היה שווה את זה.
הוא עוד לא הספיק להוציא ממני את כל המחטים וכבר משכתי אותו לכיוון החדר שינה, הורדתי ממנו מהר את הבגדים ודחפתי אותו על המיטה. תוך כדי שאני מטפסת עליו שלפתי מאחורי האוזן שלי מחט קטנה, קיללתי בלב וזרקתי אותה הצידה.
"נו? איך היה לך? מטורף נכון?"
סבלתי מכל רגע חשבתי לעצמי. ומה זה בכלל המשוב הזה עכשיו, שעתיים בזבזתי בלשכב על המיטה הזו, עכשיו הוא גם רוצה שאני אמלא משוב על הטיפול הזה שלו.
"היה מהמם עומר, מדהים.."
"איך אני שמח שנהנית. האמת היא שאני גמור. אכפת לך אם סתם נתחבק ונלך לישון?"
9Rooms
אני מתכופפת מתחת למיטת הטיפולים וחוטיני צהוב זוהר מבצבץ לו. אני מחייכת אליו, אוספת אותו אליי ולובשת אותו בהנאה רבה. צעד אחד קטן לכיוון הבריחה מבית הבוץ ואני דורכת על אחת המחטים, מתאפקת שלא לצרוח. אכפת לך שרק נתחבק ונלך לישון?? תחת שלי. מלמלתי לעצמי ויצאתי לכיוון האוטו.
//ליאור ויטלין